בפוסט הקודם סקרנו את סוגי האשראי העיקריים והסברנו כיצד המערכת הבנקאית מתאימה אותם לצרכים שונים של העסק. אך כאן עולה השאלה: אם החברה רווחית, יציבה ומציגה נתונים טובים – למה המטרה הספציפית שלשמה מיועד הכסף בכלל מעניינת את הבנק?
הרעיון המרכזי הוא שהבנק רואה את עצמו כשותף לניהול. אם הלקוח נופל – הבנק ניזוק איתו ביחד. השאלה ה"תמימה" הזו, נותנת לבנק תשובות על מספר שאלות:
-
- האם האשראי מתאים לצורך? כמו שהסברנו במאמר הקודם, לכל סוג של צורך ישנו אשראי שונה. אשראי לא מתאים = קושי בהתנהלות עתידית.
- האם הבטחונות יתאימו לאשראי? הבנק תמיד יקח "בטוחה" למקרה של כשל בפרעון. ההתאמה הטובה ביותר = שעבוד של הנכס שקשור לאשראי.
- האם העסק בקשיים? כאשר העסק מבקש מספר פעמים אשראי לאותה המטרה, הדבר מדליק נורה אדומה.
- האם העסק מתנהל בצורה נכונה? הבנק תמיד בוחן האם ההנהלה יודעת מה היא עושה. הגדרה מדויקת של גובה האשראי ומטרתו = ניהול מקצועי.
- פיקוח ובקרה – כאשר יודעים מהי מטרת האשראי, ניתן לוודא האם החברה עומדת בתכניות או חלילה להיפך.
אבל מעבר לתועלת שהבנק מקבל – גם העסק מקבל הזדמנות לפתח לעצמו תכנון ובקרה פנימית. מניסיון, אלו כלים ששווים זהב.